קריטריונים למבני שימור

ההחלטה האם להכניס מבנה לרשימת השימור העירונית מבוססת על זיהוי הערכים הקיימים במבנה. מבנה יכול להיכנס לרשימה אם זוהה בו ערך אחד (או יותר). אך לא כל מבנה בו זוהה ערך נכנס בצורה אוטומטית לרשימה. לדוגמא: מבנה בעל ערך היסטורי, משמע – מבנה שנבנה לפני קום המדינה, לא נכנס בצורה אוטומטית לרשימת השימור.

וועדת השימור אישרה 4 ערכים עיקריים על פיהם נקבעת רשימת השימור:

• ערך היסטורי – מבנים שנבנו לפני קום המדינה (1948) חשודים כמבנים לשימור אך אינם נכנסים לרשימה באופן אוטומטי. הכנסתם לרשימה תלויה בזיהוי ערכים נוספים.
• ערך אדריכלי – מבנה בו זוהו מאפיינים אדריכליים אופייניים לסגנון בנייה שהוגדר לשימור.
  סגנונות הבנייה הם:

  • א. בנייה היסטורית: מבנים מתוכננים למטרות שלטוניות או דתיות מוגדרות.
  • ב. בנייה עממית ורנקולרית: מסורת בנייה שהתפתחה באופן ספונטני כדי לענות על צרכי המקום (בנייה ללא אדריכלים).
  • ג. בנייה בהשפעת סגנון טמפלרי: מאפיינים "אירופיים" המשולבים במוטיבים מקומיים טברייניים.
  • ד. בנייה מקומית טבריינית: עם היציאה מהחומות התפתח סגנון מקומי אופייני הכולל שימוש בחומרים מקומיים (בזלת), בשילוב חומרי בנייה חדשים (ריילסים ובטון). בטיפולוגיה זו נכללים גם מבנים מסוגננים הכוללים שילוב יצירתי של אבן בזלת ובטון (גם עיטורים יצוקים).
  • ה. בנייה בסגנון בינ"ל (באוהאוס): סגנון הבנייה המפורסם שהפך לסמל אדריכלי ארצישראלי בשנות ה-30.
• ערך תרבותי – מבנה או אתר בו התקיים אירוע משמעותי. לדוגמא: מבנים שעל גגותיהם נבנו עמדות הגנה (מבטון) כחלק מקרבות מלחמת השחרור. דוגמא נוספת: מבנה בו התרחש מאורע משמעותי (בית הכרזת המדינה בת"א).
• ערך מרקמי – מבנה המשתייך למרקם היסטורי בעל משמעות. ישנם אזורים בעיר בהם יש כמות מבנים היסטוריים שיחדיו מייצרים "מרקם היסטורי". אנו מעוניינים לשמר מרקמים כדי לתת לתושבים ולמבקרים הצצה לאפקט הרחב של אופי בנייה היסטורי. הכוונה היא לאפשר למבקר תחושה של מרחב היסטורי משומר, להבדיל משימור מבנה בודד בלב בנייה מודרנית.